סטודיו אבי סיביליה   אמנות וקהילה

נקודת זמן היא תערוכה המנסה להיאחז בזמן ובאותה נשימה נוגעת בארעיות.

לפני כ-10 שנים חלה אבי במחלת האלצהיימר, מאז ועד היום משפחתי ואני עדים לשינויים והשפעות המחלה.

שלב אחר שלב "אוכלת" המחלה את האדם ואת החיים שבו. אוצר מילים מצטמצם, הזיכרון לטווח קצר נפגע, הרגישות גדלה, התקשורת מצטמצמת והחזרה על אותם משפטים, היא נסיון אחיזה הנידון לכישלון.

מלחמת ההשרדות של אבי בנסיון לשמר את דמותו ואת התקשורת החברתית הובילו אותי להתמודד עם מצבי נפילה שלו ושלי. מצבים שבהם הזמן האין סופי והזמניות הרגעית חופפים.

בתערוכה בחרתי להשתמש בחומריות הנייר, שהעבודה איתו היא ארוכה ומתמשכת בדומה לתהליך המחלה ותהליך הנפילה האיטי והארוך. כשעובדים עם נייר אי הוודאות שבהתפתחות הפיסול היא תהליך מרתק הגורם לך לחפש פתרונות יצירתיים כדי להצליח.

הרעיון ליצור את הדמויות עירומות בא מכאב ויאוש מול האובדן שיוצרת המחלה המפשיטה את האדם מצלמו. חולה אלצהיימר הוא כמו אדם ללא אישיות, מתנהג ללא שיקול דעת ובעיקר חסר הגנה. בכל תנועה של הדמויות העירומות אפשר להרגיש את חוסר האונים והזעקה לעזרה. הפיסול היא הדרך שלי לריפוי.